תכנון פיננסי לטווח קצר הוא בעצם תכנון פיננסי שוטף עבור כל משפחה. לכל משפחה ישנן הכנסות והוצאות. המטרה בסופו של דבר היא שההכנסות יהיו גבוהות מההוצאות. ניתן להשיג זאת בשתי דרכים – הגדלת ההכנסות או הקטנת ההוצאות.
תכנון פיננסי – הגדלת ההכנסות וצמצום ההוצאות
שלב ראשון בתכנון פיננסי הוא הבנה שההכנסה השוטפת חייבת להיות גבוהה יותר מההוצאות. כאשר ניישם אקסיומה זו על המיקרוקוסמוס המשפחתי נבחין כי המרכיב המרכזי בכל משק בית הוא עלות המגורים. עלות זו יכולה להיות עלותה של דירה שכורה, או החזרים עבור המשכנתא. אחד מכללי האצבע של תכנון פיננסי נבון במשפחה אומר שעלות המגורים לא תהיה גבוהה יותר משלושים אחוזים מההכנסה הכוללת ולפיכך יש להתאים את רמת המגורים ועלותם לרמת ההכנסה או ההפך.
חלוקה להוצאות קבועות, משתנות ולא צפויות
מרכיב אי הוודאות הנו מרכיב קשה מאוד לשיקלול בעת תכנון פיננסי וכל כלכלן מתחיל יודע כי על בעל העסק לעשות ככל יכולתו על מנת לצמצם מרכיב זה. כל עסק העושה תוכנית עסקית משכלל גורמים בלתי צפויים אלו ועושה ככל יכולתו הן מבחינה פינסית והן מבחינה תפעולית ע"מ לצמצמם.
כאמור, תיכנון פיננסי נכון המוביל ליציבות פיננסית מתחיל בהבנת הצרכים הפיננסיים וחישובם לפרטי פרטים תוך לקיחה של ה worst case בחשבון. בעת תיכנון ההוצאות השוטפות של הבית יש לפלח את ההוצאות להוצאות קבועות והוצאות משתנות. בהוצאות קבועות יש לכלול את ההוצאות על המזון, הוצאות על החשבונות, והוצאות אחרות שכמעט ולא משתנות מדי חודש. מרכיב כלכלי נוסף הוא הוצאות בלתי צפויות. בכל משפחה ישנן הוצאות לא צפויות. דוגמאות לכך הן קנסות, הוצאות רפואיות, ותשלומים אחרים. מומלץ להפריש כל חודש סכום מסוים על חשבון ההוצאות הלא צפויות.
שלב אחרון אך חשוב מעין כמותו בתכנון פיננסי לטווח קצר הוא החיסכון. מומלץ לחסוך סכום חודשי מסוים לצרכים עתידיים ולהתיחס אליו במאזן החודשי כאל הוצאה. צורת החיסכון משתנה בין עסקים ומשפחות שונות אולם חשוב לחסוך בצורה אפקטיבית ולהשקיע את כספי החיסכון באופן שישא תשואה כלשהי אך מאידך תותאם רמת הסיכון ומידת הנזילות לצרכי המשקיע.
תכנון פיננסי לטווח ארוך
תכנון לטווח ארוך מטבעו הוא תכנון מורכב יותר. בכל מערכת כלכלית תכנון פיננסי לטווח ארוך נמדד בפרקי זמן שונים ומקבל משמעויות אחרות, בהתאם לצרכים. אם ניקח את המשפחה כדוגמה, אזי החלק החשוב ביותר בתכנון פיננסי לטווח ארוך הוא תוכנית הפרישה. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על גיל הפנסיה מהרגע שהוא מתחיל לעבוד. בשנים האחרונות עלתה המודעות לצורך בתוכנית פרישה אשר תוכל לאפשר קיום בכבוד גם לאחר סיום שנות העבודה הפוריות של האדם ורבים פועלים על מנת לדאוג לפנסיה כבר בשנות העשרים מאוחרות, או לכל מאוחר בשנות השלושים המוקדמות. מומלץ לבצע בדיקה שנתית לתוכנית הפנסיונית בה אתם משקיעים. יש לבדוק את גובה ההפרשות החודשיות, העמלות הנגבות ולהשוות לתנאים המוצעים במסלולים מקבילים. בנוסף לכך מומלץ להעזר ביועץ פנסיוני נייטרלי (לא מצד חברת הביטוח) שיסייע בבחירת מסלולים ואפיקי השקעה המתאימים לכם.