חוק ביטוח בריאות ממלכתי

אומרים כי הדבר החשוב ביותר בחיים הינו הבריאות, וגם מדינת ישראל מכירה בכך. משום כך, ביצעה המדינה בשנת 1998 מהפכה בתחום שירותי הבריאות והרפואה אותם היא העניקה לתושביה וקבעה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על פיו כל אזרח מחויב להשתייך לאחת מקופות החולים על פי בחירתו, וכחבר בקופת החולים הוא יהיה זכאי לקבלת סל שירותי בריאות ממלכתיים אחידים, ללא תלות בקופת החולים אליה הוא משתייך.

למעשה, כאשר מדובר על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מדובר על כך כי הדמינה עצמה עומדת מאחורי שירותי הבריאות אותם מקבלים אזרחיה כאשר הזרוע המבצעת הינם ביטוח לאומי וקופות החולים.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי – ההיסטוריה

עד לשנת 1998, קופות החולים היו אלו אשר העניקו שירותי בריאות באופן כול לאזרחי המדינה. כל אזרח יכול היה לנסות להתקבל כבחבר באחת מקופות החולים. דמי החבר היו שונים בין הקופות השונות, והשירותים אותן העניקו קופות החולים לעמיתיהן היו שונים ונבדלים בין קופה לקופה. עם השנים נתגלעו פערי ניהול בין קופות החולים השונות. קופות חולים כדוגמת קופת חולים מכב"י פרחו ונתנו סל שירותי בריאות רחב לחבריהן, ואילו קופת חולים כללית דשדשה ונקלעה לקשיים כספיים תוך צניחת רמת השירותים אשר הוענקו לחברי הקופה.

בשנת 1998 הפערים היו גדולים עד כדי כך כי אומדן הפער בין קופות החולים השונות הצביעה על עשרות אחוזי הפרש ברמת השירות הניתנת בקופות השונות.

על מנת לעזור לקופת חולים כללית בקשייה הכלכליים ועל מנת להסדיר את רמת השירותים הרפואיים כך שיהיהו שווים לכל תושבי המדינה, קבעה הממשלה בשנת 1998 את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על פיו כל אדם חובה עליו להשתייך לקופת חולים על פי בחירתו, וסל שירותי בריאות ממלכתיים אשר כל קופות החולים יציאו לחבריהן ללא הבדל.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי – עיקרי הדברים

• כל אזרח במדינה חייב להשתייך לאחת מקופות החולים על פי בחירתו
• כל קופת חולים תציע שירותים אחידים בהתאם לנקבע בסל שירותי הבריאות הממלכתיים תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי
• ניתן לרכוש, תמורת תשלום נוסף, כיסוי נוסף אשר מנוהל על ידי קופות החולים. שירותי בריאות נוספים אלו נקראים שב"ן (שירותי בריאות נוספים) ואף הם מוגבלים על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי בהגבלות שונות, בינהן ההגבלה על הספקת כיסוי עבור תרופות מאריכות ומצילות חיים במסגרת השב"ן.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי – רמות השירותים הבריאותיים

תושבי המדינה יכולים כיום לבחור באיזה רמת שירותים רפואיים הם מעוניינים על ידי ביצוע רכישות פרטיות מעבר לאלו הכלולות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי:

• שירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי – שירותי בריאות בסיסיים הניתנים על ידי כל קופות החולים ונקבעים על ידי המדינה. כל אזרח חייב בחברות בקופת חולים כזו או אחרת על פי בחירתו.
• שירותי בריאות נוספים (שב"ן) – שירותי בריאות נוספים הניתנים על ידי קופות החולים תמורת תשלום נוסף. שירותים נוספים אלו הינם בגדר רשות ואזרחי המדינה רשאים לבחור שלא לרכוש אותם. שירותי השב"ן ניתנים בשתי רמות שונות בכל קופת חולים תחת שמות שונים (לדוגמה: כסף וזהב). שירותי נוספים אלו, השב"ן, שונים בקופות החולים השונות, ולכל קופת חולים הדגשים ומדיניות שונה ביחס לשירותים הנכללים במסגרת שירותים אלו. הקביעה האם קופת החולים רשאית להעניק שירותי בריאות מסוימים במסגרת השב"ן, נתונה בידי המדינה.
• ביטוח בריאות פרטי – ביטוח בריאות פרטי ניתן על ידי חברות הביטוח השונות ומטרתו לכסות את אותם צרכים רפואיים עליהם אין מענה בשתי הרמות הקודמות. במסגרת ביטוח בריאות פרטי ניתן לרכוש כיסוי עבור שירותים רפואיים כגון שירותי רפואה פרטית, שירותי מניעה ובדיקות אמבולטוריות, שירותי רפואה מתקדמת ואלטרנטיבית, כיסוי תרופות אשר אינן נכללות בסל שירותי הבריאות הממלכתיים ועוד.