העובד והמעסיק מפרישים אחוז מסוים ממשכורתו של העובד לביטוח מנהלים מדי חודש וסכום זה מתחלק למטרות שונות: חסכון לגיל פרישה, ביטוח חיים, ביטוח אבדן כושר עבודה, דמי ניהול וסכום המוקצב לפיצויי פיטורין.
עד לשנת 2008, ניתן היה לקבוע במסגרת ביטוח מנהלים חלק אשר הינו הוני ומיועד למשיכה בעת הפרישה לגמלאות בצורת משיכה חד פעמית, וחלק נוסף המיועד למשיכה כקיצבה חודשית. החל משנת 2008 נקבע כי כל התגמולים שישולמו על ידי ביטוח מנהלים במסגרת החסכון לגיל פרישה יהיו במסגרת קצבה, כלומר הכנסה חודשית קבועה בהתאם לסכום הנצבר בביטוח המנהלים ותוחלת החיים הממוצעת, ועד יום מותו של העובד. סכומים אשר נצברו לפני 2008 ניתן למשכם כהון.
ביטוח מנהלים – הפרשות עובדים ומעבידים
סכום ההפרשה לביטוח מנהלים מבוטא כאחוז משכר העובד. ההפרשות לביטוח מנהלים כוללות רכיב הפרשה על חשבון העובד ורכיב הפרשה על חשבון המעסיק.
כאשר אחוז ההפרשה לביטוח מנהלים נמוך מ-%5 משכרו של העובד, גובה ההפרשה של העובד והמעסיק יהיו זהים. כאשר סכום ההפרשה, הן על ידי העובד והן על ידי המעסיק עולים על 5% משכרו של העובד, ניתן לקבוע אחוזי הפרשה נוספים שונים בין המעסיק לעובד, לדוגמה – עובד המפריש 6% משכרו לביטוח מנהלים ומעסיק המפריש 7% לפוליסת ביטוח מנהלים של העובד.
קיימת תקרת השקעות בביטוח מנהלים לפיה ניתן להפריש עד 23.83% מגובה השכר (סה"כ, הן מצד המעסיק והן מצידו של העובד). תקרה זו הועלתה בכ-5% בשנת 2005. על פי רב מקובל כי כ-20% מהסכומים המופרשים על ידי העובד והמעסיק מוקדשים לביטוח, ו-80% ההפרשות הנותרות מיועדות לקצבה.
ביטוח מנהלים – מסלול הוני ומסלול קצבה
כיוון ומסלול החסכון לפרישה ההוני בוטל בתחילת שנת 2008, כספים אשר נחסכו במסגרת המסלול ההוני של ביטוח מנהלים עד לשנת 2003 זוכים בפטור ממס עד היום. לעומתם, כספים אשר נחסכו במסגרת המסלול ההוני של ביטוח מנהלים בין השנים 2003-2008 יהיו חייבים במס אך ניתן יהיה למשכם כמשיכה חד פעמית.
כיום לא ניתן להשקיע במסלול הוני של ביטוח מנהלים, החל משנת 2008.
ביטוח מנהלים – ביטוח חיים
על פי חוק, מוגבל אחוז ההפרשות לביטוח חיים ל-35% מסכום ההפרשות הכולל לביטוח מנהלים. עד לאחוז זה ניתן לקבוע מהו אחוז ההפרשות המיועדות לביטוח חיים (ריסק) ומהו אחוז ההפרשות המיועדות לקצבה. נהוג כי כ-20% מההפרשות מיועדות לביטוח ואילו 80% מיועדות לקצבה.
ביטוח מנהלים – אבדן כושר עבודה
בעבר, אבדן כושר עבודה לא נכלל בין הכיסויים אשר העניק ביטוח מנהלים. ניתן היה לרכוש כיסוי נוסף המכסה אבדן כושר עבודה על ידי הפרשה נוספת, לרב מצידו של המעסיק, בגובה של 0.5%-2.5% מגובה שכרו של העובד.
עם חקיקת חוק ביטוח מנהלים בשנת 2004, הוקמו תוכניות חדשות לביטוח מנהלים בהן נכלל רכיב כיסוי לאבדן כושר עבודה במסגרת החלק הביטוחי בביטוח מנהלים. כיום חלק זה בביטוח מגולם במסגרת החלק הביטוחי כולו, קרי עד 35% מסך כל ההפרשות, על פי תקרה המוגדרת על פי חוק.
רכיב הביטוח המכסה על סיכון אבדן כושר עבודה אינו מחויב על פי חוק ויש להקפיד על המצאותו בחוזה הנחתם.
ביטוח מנהלים – דמי ניהול
מאז חקיקת חוק ביטוח מנהלים בשנת 2004 מחויבות חברות הביטוח לציין באופן מפורש מה גובה דמי הניהול אותו הן גובות.
דמי הניהול בביטוח מנהלים הם גבוהים ויכולים להגיע לשיעור של עד 11% מההשקעה החודשית, ובנוסף עוד 1% שנתיים מהסכום המצטבר בביטוח המנהלים. דמי ניהול גבוהים אלו הופכים לעתים קרובות את ביטוח המנהלים לאטרקטיבי פחות בכל הנוגע לאפיק חסכון פנסיוני.
כיוון ומדובר בחסכון לטווח ארוך בו הסכומים הנצברים יכולים להגיע לגובה רב, אחוז דמי הניהול השנתיים הנגבים מהצבירה טופח מבחינת ערכו הכספי ויכול להגיע לסכומים גבוהים מאד לקראת גיל הפרישה.