הגדרת הסעיף
סעיף 47 לפקודת מס הכנסה קובע כי עובד אשר מפקיד כספים לקופת גמל למעשה מפחית את הכנסתו החייבת במס והוא לא משלם בעבור סכום ההפקדה מס הכנסה. בהתאם להגדרות סעיף 47 יקבל העובד את ההטבה לפי משכורת הברוטו אשר כוללת נושאים כמו הוצאות רכב, החזרי נסיעות, פדיון ימי חופשה ועוד. עצמאי יקבל את ההטבה כאשר הוא מפקיד כספים בסוף שנת המס. בסעיף 47 ניתן למצוא את הגדרת ההפרשות שינוכו וגובה הסכומים לניכוי.
מתעדכן מדי שנה
סעיף 47 לפקודת מס הכנסה מגדיר מהי ההכנסה החייבת במס עד לתקרה הקבועה בחוק. תקרה זו משתנה מדי שנה בהתאם לשינויי המדד. התקרה שונה בין שכיר לעצמאי ושכיר שהוא גם עצמאי לוקח בחשבון את התקרה הנהוגה לשכיר ואת התקרה הקובע לעצמאי פחות הנמוך מבין תקרה לשכיר או הכנסתו. סעיף ב' מגדיר את הניכוי ליחיד שאינו עמית מוטב, כלומר לא הפריש לקופת גמל לקצבה יותר מ- 16% מהשכר הממוצע במשק. בני 50 ומעלה זוכים לפי הקבוע בסעיף 47 לניכוי מוגדל ובמקום זיכוי של 5% לשכיר שאינו עמית ינתן 7.5% ובתנאי שהסכום לא עולה על תקרת הניכוי. עמית מוטב הוא שכיר או עצמאי שבשל הכנסתו הופרשו כספים לקופת גמל לקצבה בסכום העולה על 16% מהשכר הממוצע במשק בשנת המס כאשר בשנת 2012 סכום זה עומד על לפחות 16,549 ש"ח.
הטבה לעמית מוטב לעומת עמית לא מוטב
הטבת המס לשכיר עמית שאינו מוטב עומדת על 5% מהמשכורת הלא מבוטחת ועד לתקרה של 8,500 ש"ח. הטבת המס לשכיר עמית מוטב עומדת על 11% מהמשכורת הלא מבוטחת עד 8,500 ש"ח בניכוי המשכורת המבוטחת בצירוף 11% ממשכורתו הלא מבוטחת כל עוד המשכורת המבוטחת לא עולה על 34,000 ש"ח לחודש. עצמאי עמית מוטה מקבל הטבת מס בזכות ניכוי מס של 11% מההכנסה אך הסכום מוגבל ל- 17,000 ש"ח לחודש.
הפרשה לקופה במקום העלאה במשכורת
הטבות המס לשכירים בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 47 מאפשרים לשכירים לבקש ממעביד המעוניין להעלות את משכורתם ולתגמל אותם לפתוח עבורם קופת גמל ולהפריש אליה את הכסף. כך מרוויח השכיר פעמיים: השכיר נמנע מתשלום מס הכנסה נוסף בגלל העליה במשכורתו, והוא מפריש כספים לפנסיה. כספים אלה ישמשו אותו בפנסיה וידאגו לרווחתו הכלכלית ורמת חייו.